רש"י על מנחות י״ד

1 אלא אי אמרת - גבי יריכות דמחד גופא אתו תרי גופי נינהו ואם פיגל זו בלא זו לא נתפגלה זו גבי חלות כי ערבן לאכול כזית משתיהן מי מיצטרפי מי מהניא עירוב מחשבתו למיהוי חד גופא טפי מחיבור זבח דלא מהני להו לירצות:

2 רבי היא - ור' יוסי לא איירי בהו ולא תקשי לרב הונא:

3 לאכול חצי זית מחלה זו - למחר:

4 שזה כשר - להקטיר אימוריו ולאכול בשר דהא לא חישב אלא חצי אכילה בחצי מתיר:

5 אבל אמר כזית משתיהן - דערבן לחלות במחשבתו ואמר בכל אחד ואחד מן הכבשים הריני שוחט ע"מ לאכול כזית משתיהן למחר מצטרפי:

6 ורבי אליבא דמאן אמרה - להא מתניתין דקתני לעיל לעולם אינו חייב עד שיפגל בשתיהן בכזית בשתיהן אין באחד מהן לא:

7 אלא אליבא דרבי יוסי אמרה - וקתני דמצטרפות החלות:

8 והדרא קושיין לדוכתא - דאי אמרת בשלמא יריכות חד גופא הוא כו' כדאמרינן לעיל מנחות דף יג::

9 לעולם אליבא דרבנן - ודקשיא לך אפי' באחת מהן נמי לא תימא בשתיהן דהא ודאי אפילו באחת מהן נמי:

10 אלא אימא עד שיפגל בשניהם - הכבשים ואפילו בכזית דשחט ב' כבשים ע"מ לאכול כזית מחלה אחת או מב' חלות אבל אם חישב בכבש אחד לאכול כזית אחד מן החלות ובשחיטת האחר לא חישב לא הוי פיגול דאין מפגלין בעבודת חצי מתיר:

11 ולאפוקי מדר"מ - דאמר בסוף מתני' מפגלין בעבודת חצי מתיר דקתני שחט אחד מן הכבשים לאכול שתי חלות למחר ר"מ אומר פיגול וחייבין עליו כרת ואי קשיא הקומץ את המנחה אמאי פוסל במחשבתו הא עבודת חצי מתיר הוא דהאיכא נמי לבונה תריץ בקמיצה ודאי עבודה שלימה היא דהא ליכא קמיצה בלבונה תדע דהא בהקטרת קומץ אם חישב לאכול שירים למחר פליגי רבנן ואמרי כיון דאיכא נמי הקטרת לבונה לא חשיבא הקטרת קומץ לפגל דקתני מתניתין פיגל בהקטרת קומץ ולא בלבונה כו' דף יג. וחכ"א אין פיגול עד שיפגל בכל המתיר ואי קשיא הא אוקימנא בריש פירקין שם לכ"ע מפגלין בחצי מתיר דקתני הקומץ ע"מ להקטיר קומצה למחר מודה ר' יוסי כו' והרי לא חישב אלא על חצי מתיר על הקטרת קומץ לאו פירכא היא דלא דמי להאי דהכא דהתם חישב על חצי מתיר בשעת עבודה שלימה והאי חישב בשעת חצי עבודה כגון שחיטת אחד מן הכבשים:

12 לעולם - משמע דמפיק ממילתא טובא:

13 ורבי יוסי היא - דאמר במתניתין בשתיהן אין אבל באחת לא מפגלה חבירתה:

14 ולאפוקי מדר"מ - דאמר מפגלין בעבודת חצי מתיר מדקאמר הכא ובשניהן היינו דקאמר ולעולם דמשמע אפילו פיגל אף בשתיהן:

15 ולאפוקי נמי מדרבנן - דאמרי במתניתין פיגל באחת נתפגלה חבירתה מדקתני הכא ובשתיהן היינו דקאמר לעולם דמשמע לעולם אפי' פיגל בשניהן אין פיגול עד שיפגל אף בשתיהן:

16 פיגל בדבר הנעשה בחוץ כו' - גבי פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים כתיבי בתורת כהנים בפרשת פיגול בצו את אהרן להזות מדמו על הפרוכת הקטרת אימורין על מזבח החיצון:

17 לשפוך שירים - שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון:

18 לאיפגולי מאי - מה יאכל מאותו פר שיתחייב כרת משום פיגול:

19 לאיפגולי דם - כלומר דהאי דקתני פיגל בדם קאמר שאם יאכל מן הדם בשוגג יתחייב ב' חטאות אחת משום כרת דם ואחת משום כרת דפיגול:

20 הקומץ והלבונה - דמנחת ישראל והקטרת כו' דכל הנך אין להם מתירין שהם מתרין אחרים וקיימא לן לקמן מנחות דף יז. דאין פיגול אלא בדבר שיש לו מתירין או לאדם כגון שירי מנחה שהקומץ מתירן או למזבח כגון אימורי בהמה שדם מתירן ליקרב דגמרינן משלמים דכתיב בהו עיקר פיגול מה שלמים דבר שיש מתירין לאדם ולמזבח שזריקת דם מתיר האימורין ליקרב והבשר ליאכל אף כל דבר שיש לו מתירין או לאדם או למזבח לאפוקי הנך דאין אחר מתירן ואי קשיא פשיטא דקומץ לא מיחייבי עליה כרת משום פיגול דהא כי אכיל מיניה פקע ליה פיגוליה שהרי לא קרב המתיר תריץ כגון שהוצת האור ברובו דחשיב כמאן דקרב כדאמרינן לקמן מנחות דף כו: קומץ מאימתי מתיר שיריים באכילה משהוצת האור ברובו דלא חשיב כבשר אלא כשירי הדם:

21 לאיפגולי מאי - כלומר מי יתפגל במחשבה זו שיהיו חייבין כרת באכילתו:

22 מיפגלי - בשר:

23 הכא - פיגל בירך ימין דחשיב בבשר גופיה:

24 כ"ש - דמיפגלא אף של שמאל:

25 אלא א"ר יוחנן - ליתא לרב הונא ואם פיגל בימין פיגל בשמאל דהא חזינן אפי' לא חישב אלא בדם נתפגל בשר וגבי חלות ה"ט דרבי יוסי דאמר במתניתין דתרי גופי נינהו ואם פיגל בזו לא נתפגלה זו ולעיל קתני בשתיהן בכזית דמשמע מדמצטרפות דחד גופא נינהו:

26 הכתוב עשאן גוף אחד והכתוב עשאן ב' גופין - הכתוב עשאן גוף אחד דמעכבי אהדדי דאין זו כשרה בלא זו דכתיב ויקרא כ״ג:י״ז שתים שני עשרונים דמשמע שתים ולא אחת וכתיב שם סלת תהיינה וכל הוייה עיכובא ואותו כתוב עצמו עשאן שני גופין מדכתיב שתים דמשמע דכל אחת לישתה ועריכתה בפני עצמה הלכך ערבינהו דאמר כזית בין שתיהן מתערבין ומצטרפין דהכתוב עשאן גוף אחד:

27 פלגינהו - דאמר ע"מ לאכול מן האחת ולא עירב חבירתה עמה:

28 מפלגי - ואין חבירתה פיגול דהרי הכתוב עשאן שני גופים יש לשונות אחרים בהלכה זו אבל זו עיקר:

29 פיגל בלחמי תודה - שהן ארבעה מינים ופיגל באחד מן המינים מי פליגי רבי יוסי ורבנן בהא אם נתפגלו האחרים או לא מי אמרינן כיון דזבח אחד מתירן כחד דמיין או דלמא כיון דלאו חד מינא הוא פליג רבי יוסי:

30 במנחת מאפה - שיש בה שני מינין ה' חלות וה' רקיקין כדאמר בפרק התודה לקמן מנחות דף נז ואליבא דר"ש קנסיב להו מהו מי אמר הואיל וקומץ אחד לשניהם לא פליג רבי יוסי ואם פיגל בחלות נתפגלו רקיקין או דלמא כיון דשני מינין פליג:

31 וכן אתה אומר - דהכא נמי פליג:

32 בשעת שחיטה כו' - אסתם זבח קאי שחיטה וזריקה מתירין נינהו שחיטה קדשה לדם כדאמר בשילהי פירקין דף טז: ואמר התם הבא לקדש כבא להתיר דמי וזריקה מתרת הבשר:

33 קבלה והולכה - דלאו מתירין נינהו לא מצטרפין דקבלה אינה מתרת דאינה אלא לצורך זריקה:

34 שחיטה וזריקה מרחקי אהדדי ומצטרפין וכ"ש קבלה והולכה דמקרבן:

35 אין מצטרפין - שתים מהן ביחד אם חישב בזו על חצי זית ובזו על חצי זית:

36 הא רבי הא רבנן - הא דתני אין מצטרפות רבי היא:

37 חצי מתיר וחצי אכילה - כגון כבש הוי חצי מתיר ולא חישב עליו אלא בחצי אכילה:

38 כולו מתיר וחצי אכילה - כגון שחיטה דכולו מתיר בדם וזריקה דכולו מתיר בבשר:

39 מי שמעת ליה - דאם חישב בזו בחצי זית ובזו בחצי זית דאין מצטרפין:

40 ואי אית ליה לרבי כולו מתיר וחצי אכילה - מצטרפין לפיגול:

41 ליגזר חצי מתיר וחצי אכילה - דליפסול אטו כולו מתיר וחצי אכילה דכרת הוא:

42 דהא רבי יוסי גזר - במתני' לעיל מנחות דף יג. בהקומץ את המנחה ע"מ להקטיר לבונתה למחר ואמר פסול ואע"ג דאין בו פיגול דגזר ליה אטו פיגול:

43 ורבנן - נמי במתניתין דקתני פיגל בהקטרת קומץ ע"מ לאכול שיריים למחר ולא פיגל בהקטרת לבונה:

44 ר"מ אומר פיגול - הן השיריים דאית ליה מפגלין בשעת עבודת חצי מתיר:

45 וחכ"א אין בו כרת כו' - כרת הוא דליכא אבל פסול הוא מלאכול דגזרינן אטו כרת ורבי אומר לעיל עמוד א בהדיא כשר:

46 קומץ דלבונה אטו הקטרת קומץ דמנחה - דדמו להדדי ובקומץ ע"מ להקטיר קומצה למחר מודה רבי יוסי דפיגול הוא:

47 ורבנן נמי דגזרי - דתפסול מנחה במחשב בשיריים בשעת הקטרת קומץ:

48 דמנחת חוטא - דהתם עבודה שלימה היא ומפגלת:

49 לבונה - נמי מחשב אשירים בשעת הקטרת לבונה דה"ט דפסלי רבנן למנחה גזרה אטו מחשב בהקטרת לבונה בבזיכין דהתם פיגול גמור הוא שאין הקטרה אלא היא:

50 כבש - דאמרי רבנן במתני' שחט אחד מן הכבשים לאכול ב' חלות למחר או הקטיר אחד מן הבזיכין לאכול שני סדרים למחר דקאמרי רבנן אין בו כרת הא פסול איכא דגזרי חד כבש אטו כבש חבירו שלא ישחוט שניהם במחשבה דהתם פיגל בכל המתיר וכן בבזיכין כולהו הנך גזירות דאיכא בעלמא דדמי להו הוי פיגול:

51 אבל הכא - בחצי מתיר וחצי אכילה דרבי מי איכא חצי מתיר וחצי אכילה בעלמא פיגול דנגזור הכא אטו התם:

52 מש"ה הוא - דמשכחי פיגול דדמי להו:

53 דקתני סיפא - דמתני' דפיגל בקומץ ולא בלבונה מודים חכמים כו' שאם חישב בקומץ או בהקטרת קומץ פיגל בשירים:

54 הא קא משמע לן - דטעמא דפסלי רבנן במחשב בשעת הקטרת קומץ דמנחת נדבה משום הכי הוא דאיכא דמנחת חוטא דדמי ליה שהם מודים שהוא פיגול:

55 מתני' שאין קרבן ציבור חלוק - הכי מסקנא דגמרא תלמוד ערוך בפיו של רבי יהודה ששנאה מרבותיו שאין קרבן ציבור חלוק ואם נפסל חצי נפסל כולו:

56 גמ' לפני זריקה - נטמאת אחת מן החלות של עצרת ובלחם הפנים לפני הקטרת בזיכין:

57 אבל לאחר זריקה - דזריקה מעלייתא הוא הואי דברי הכל כו':